החלטה בתיק בר"ע 33603-04-13

הנשיאה נילי ארד

1.       בית הדין האזורי  לעבודה בתל אביב (השופט  אורן שגב ונציגי ציבור מר הרצל גבע ומר אליאב יארניצקי; ס"ק 21961-11-12) דחה את בקשת הסתדרות העובדים הכללית החדשה להורות במסגרת חילופי בעלים בעיתון מעריב, על קליטתו לעבודה של מר חגי מטר, יו"ר ועד עיתונאי מערכת עיתון "מעריב". נגד החלטה זו מכוונת הבקשה לרשות ערעור שלפניי.

השתלשלות ההליכים שהביאתנו עד הלום

2.      ביום 23.10.2012 אישר בית המשפט המחוזי בתל אביב הסכם לרכישת העתון מעריב על-ידי המשיבה (להלן: אחוזת הירש) וביום 8.11.2012 עברה השליטה המלאה בעיתון מעריב, לאחוזת הירש. ערב אישור הרכישה, כאמור, נחתם הסכם קיבוצי מיוחד בין אחוזת הירש לבין נציגות העובדים בעתון, להבטחת זכויות העובדים בהעברתו. במסגרת זו הוסכם על "קליטה של לפחות 350 עובדים לפרק זמן של 18 חודשים לפחות, ומו"מ קיבוצי לחתימה על הסכמים קיבוציים מפורטים בסקטור העיתונאים והמנהלה".

3.      לפי הנטען על ידי ההסתדרות מר חגי מטר הועסק במעריב משנת 2010 ככתב המוניציפלי של "זמן תל אביב" ו - NRG מקומי של מעריב. קודם לכן, הועסק ב - Palestine Times, במקומון "העיר" של רשת שוקן וככתב ועורך באתר התקשורת העצמאי MySay. עוד נטען כי מר מטר שימש כיו"ר ועד העובדים וכי השתתף במשא ומתן עם אחוזת הירש להבטחת זכויות העובדים במסגרת חילופי הבעלות והחתימה על ההסכם הקיבוצי.

ההליך הזמני בבקשת צד בסכסוך הקיבוצי בבית הדין האזורי

4.      לאחר חילופי הבעלות בעתון, הוברר לנציגי ההסתדרות כי מר מטר, אינו נמנה על  העובדים שנקלטו לעיתון. אי לכך, הגישה ההסתדרות לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בקשת צד בסכסוך קיבוצי ובקשה לסעדים זמניים, במסגרתן עתרה לאכוף העסקתו של מר מטר בעיתון שבבעלות אחוזת הירש (להלן: הבקשה).

5.      במסגרת בירור הבקשה, ובחסות בית הדין האזורי, התקיימו נסיונות הידברות והליך גישור, אשר לא עלו יפה, ובית הדין האזורי נדרש לדיון ולהחלטה בבקשה לסעדים זמניים. לאחר בחינת טיעוני הצדדים נדחתה הבקשה, בהחלטת בית הדין מיום 24.3.2013, אשר הגיע לכלל מסקנה כלהלן:

" מצאנו כי הנתונים המספריים שהעיתון הציג בפנינו, ושלא נסתרו, מטים את הכף, בשלב לכאורי זה, לעבר המסקנה, כי אי קליטתו של מר מטר, היתה מעוגנת לכאורה בשיקולים כלכליים עסקיים סבירים בנסיבות העניין"

וכי בשלב לכאורי זה, קיימת "תשתית ראייתית מספיקה כדי לקבוע כי העיתון עמד בנטל המוטל עליו. לפיכך, לא השתכנענו כי בנסיבות העניין, יש לאכוף על העיתון לשוב ולקלוט את מר מטר לשורותיו."

עם זאת ו"בטרם סיום" הוסיף בית הדין האזורי והטעים:

   " סברנו אז, ואנו סבורים גם היום, כי מן הראוי היה, מהפן של שמירה על יחסי עבודה קיבוציים ניאותים ותקינים, שהעיתון יעשה מאמץ מיוחד לשוב ולקלוט את מר מטר, ולו בשל העובדה שהעובדים עצמם רואים בו סמל למאבקם.....

      סברנו כי העיתון היה צריך לנהוג ביתר רגישות כלפי מר מטר, אם לא מתוך התחשבות וכיבוד רצון העובדים - שיקול חשוב ונכבד בפני עצמו - אזי לכל הפחות, מתוך מניעים פרגמטיים ואנוכיים של צמצום נקודות חיכוך מיותרות איתם, במיוחד בשלב כל כך קריטי ורגיש בחייו החדשים של העיתון . ...

נדגיש, כי בעניין זה דעתנו אינה כדעת העיתון, והגם שאין חולק כי יו"ר ועד אינו נהנה מחסינות או מפריבילגיות מיוחדות שעה שבאים לשקול שינוי ארגוני, הרי שהוא בהחלט ראוי להתייחסות רגישה יותר, במיוחד כאשר מדובר באדם מוכשר ומוערך בתחומו המקצועי, כפי שנטען בפנינו, ולא נסתר, לגבי מר מטר. יש בעובדה זו כדי להקל מאוד על החלטת העיתון לשקול את העסקתו מחדש".

בקשת רשות הערעור

6 .  ההסתדרות הגישה לבית דין זה בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי תוך שעתרה להורות "על ביטול החלטת הביניים של בית הדין האזורי" ולפרוש על מר מטר "את ההגנה הקבועה בדין למקרה של פגיעה בעובד על רקע התארגנות" בדרך של מתן סעד צו עשה לקליטתו כעובד בעיתון מעריב. בטיעוניה חזרה ההסתדרות והטעימה, כי מר מטר עמד בראש התארגנות העובדים בעתון מעריב מתחילתה, ונטל חלק פעיל במאבקם של העובדים ובמהלכי המשא ומתן לרבות חתימת ההסכם הקיבוצי. בבקשת רשות הערעור העלתה ההסתדרות טענות נגד קביעותיו העובדתיות של בית הדין האזורי, בין היתר בהתייחס לפעילותו של מר מטר במסגרת ההתארגנות ולמעמדו במסגרת ארגון העובדים, ונגד הערכת בית הדין את העדויות והראיות שהובאו לפניו והמשקל שייחס להן.

7.      אחוזת הירש תמכה בהחלטת בית הדין האזורי על נימוקיה, תוך שחזרה והטעימה כי "לא חלקה על חשיבותה של זכות ההתארגנות, היא לא נקטה כל פעולה שיש בה כדי למנוע את התארגנות העובדים והיא לא התנגדה אף אינה מתנגדת כיום להתארגנותם ולראיה המשיבה קלטה שישה מתוך שמונה חברי ועד לעבודה", וכי "אין למר מטר זכות להיקלט לעבודה במשיבה אך ורק בשל חברותו בוועד" והוא אינו יכול ליהנות מ"חסינות" אך בשל חברותו בוועד.

8.      במהלך ישיבת תזכורת שנועדה לפניי ביום 29.4.2013 נעשה נסיון להביא את הצדדים להידברות לסיום המחלוקת, או להסכמה על פתרון זמני עד להכרעת בית הדין האזורי בהליך הקיבוצי העיקרי. נסיון זה לא צלח.

הכרעה